אני אמן רב תחומי, ובמרכז העשייה שלי עומדים הציור והרישום. כילד, כשילדים אחרים יצאו לשחק כדורגל, הייתי יושב ומצייר שעות. רציתי לראות מה יקרה אם אקח צבע צעד אחד רחוק יותר, אגדיל פרט מעבר למידותיו או אתבונן בחפץ מוכר מזווית שמעולם לא עלתה בדעתי.

 

הרישום נעשה דרך להתבונן בסביבה שלי ולשתף במה שראיתי בה. גם היום אני נמשך לדברים שאנשים חדלו להביט בהם. טלוויזיה ישנה, טלפון שבור או תקליט שהושלך יכולים לספר משהו על העולם שייצר אותם ועל האנשים שהשתמשו בהם. הסקרנות הזאת עוברת כחוט השני בציורים שלי, מדמויות ומכונות שהמצאתי ועד לחפצים מוכרים שמקבלים חיים אחרים על הבד.

 

ברלין ויפו העתיקה

 

לאחר השירות הצבאי קיבלתי מענק שאפשר לי לעבוד שנה בסטודיו עצמאי בשכונת שנוויידה בברלין. למדתי מעבודה לצד אמנים אחרים, מהתבוננות באופן שבו פיתחו את יצירותיהם ומהשתתפות בתערוכות קבוצתיות. אחד הראשונים שרכשו יצירה שלי היה רולף עדן, דמות מוכרת בחיי הלילה של ברלין.

​

המכירות באותה תקופה נתנו לי תחושה שהעשייה האמנותית שאני בונה יכולה לעמוד בזכות עצמה. כשחזרתי לישראל למדתי עיצוב טקסטיל בשנקר, ובהמשך סיימתי לימודי אמנות והוראת אמנות בקלישר בשנת 2013. במשך כמה שנים היה הסטודיו שלי ביפו העתיקה מרכז חיי האמנותיים. שכרתי חלל בבית ערבי ישן והפכתי אותו לבית ולסטודיו, עם גלריה הפונה לרחוב. מכרתי שם ציורים ישירות, ואת ההכנסות השקעתי בהפקת תערוכות קבוצתיות.

​

באותן שנים הייתי מצייר, מקים תערוכה ומתקלט, לפעמים באותו יום. הסטודיו נתן לי מקום שבו כל החלקים האלה בחיי יכלו להיפגש.

 

עיצוב, הוראה ועבודה משותפת

 

נכנסתי לעולם העיצוב הגרפי בגיל צעיר. במשרדי עיצוב למדתי לעבוד עם FreeHand ועם Photoshop. בין 2005 ל־2010 עבדתי בהפקות דפוס וקיבלתי עבודות עיצוב עצמאיות ממסעדות ומעסקים נוספים.

במשך כמה שנים סייעתי גם בניהול העסק המשפחתי שלי. הייתי אחראי לתפעול השוטף, לפרסום, לזהות החזותית ולעיצוב החלל.

 

ההתנסויות האלה לימדו אותי איך להוציא רעיון לפועל ואיך ליצור חלל שכל פרט בו מרגיש שייך למקום, כבר מרגע הכניסה. אחרי הלימודים הקדשתי שנתיים ליצירה ולהצגת עבודות בלוס אנג׳לס. עסקתי גם בעיצוב חללים מסחריים במירטל ביץ׳ שבקרוליינה הדרומית ולמדתי עיצוב דמויות במהלך שהותי בארצות הברית.

כשחזרתי לישראל בסוף 2017 התחלתי ללמד אמנות ועיצוב דמויות בבתי ספר ובסדנאות לילדים ולמבוגרים. אני אוהב לראות תלמיד מחליט לשנות מעט את הפרופורציות, את תנוחת הגוף או את הצבע, ומגלה שבחירה קטנה יכולה לשנות את הדמות כולה.

התחלתי לקעקע בשנת 2019 לאחר הכשרה אצל אמן עצמאי. בסוף 2022 פתחתי גלריה וסטודיו לקעקועים ברחוב הכובשים בתל אביב. המשכתי לעסוק באוצרות לצד עבודתי בסטודיו. בשנת 2025 אצרתי יחד עם שי פרדו תערוכה לזכר שני לוק במכון לאמנות בבת ים.

 

התערוכה הפגישה בין עבודות של שני ושל אמנים נוספים, ונתנה מקום למוזיקה ולתרבות החזותית שהיו חלק מחייה.

 

ספרי האמן והמשך הדרך

 

ספרי האמן הם גוף היצירה שאני מפתח לאורך התקופה הארוכה ביותר. התחלתי ליצור אותם בזמן השירות הצבאי, ומאז הם התגבשו לסדרה של 25 ספרים שאני רואה בהם יומנים חזותיים.

 

הספר מאפשר לי לעבוד עם רצף ועם משך. דימוי יכול לחזור כעבור כמה עמודים ולקבל משמעות חדשה בזכות מה שהקורא ראה בינתיים. החוויה הזאת, של דפדוף, היזכרות בדימוי קודם וגילוי קשר חדש, היא אחת הסיבות שאני חוזר שוב ושוב לספר. אני עוסק בסאונד אלקטרוני מאז שנות התשעים. תקלוט, הופעות חיות, וידאו ארט ודימויים המוקרנים בזמן אמת נעשו חלק מהדרך שבה אני חושב על דימויים לאורך זמן.

 

לאחר שבעה באוקטובר 2023, הקשר שלי לתרבות הפסיכדלית ולמוזיקה האלקטרונית קיבל תחושת דחיפות חדשה. דרך ההוראה, הסדנאות והתערוכות התחלתי לשים לב למה שצורות היצירה האלה יכולות להציע לאמנים צעירים, ולאופן שבו עבודתם יכולה להגיע לקהל רחב יותר. אני רוצה להמשיך לפתח את העשייה הזאת עם מוסדות תרבות דרך תערוכות, הופעות ותוכניות לאמנים בתחילת דרכם. החיים מביאים אותי בקביעות גם למדריד, שם מתגורר בני. בסטודיו אני עובד היום גם עם בינה מלאכותית, כדרך נוספת לפתח רעיונות חזותיים ולחקור ביתר פירוט דימויים שדמיינתי לפני שנים.

רציתי לתת באתר הזה מקום משמעותי לעבודות המוקדמות. הרישומים, הציורים והספרים שיצרתי ביד מראים איך עבדתי עם צבע, חומר ודמיון לאורך השנים.

את אלה אני נושא איתי לכל מדיום חדש.